איריס ועופר פורטוגלי: הרכבי ג"אז וגוספל | נגני ג"אז

יצירת קשר

קישורים

ביוגרפיה

גלריית תמונות

דיסקים

מכתב גלוי לעופר / מתן צ´פניצקי | 03/08/2005

עופר שלום;

רציתי להגיד תודה. מאותן תודות שלעתים אנו שוכחים לומר. מן תודה פשוטה שכזו שאומרת הכל.

ראשיתו של הסיפור בנער בן 15 שלא ידע מה הוא רוצה, פגש בך באיזה מחנה מוזיקה ומאז השתנו חייו. לא עשית שום דבר מיוחד, פשוט היית שם כשאני הכי הייתי צריך לפגוש בך - אז נפגשנו.

מאז עברו 7 שנים. קצרה היריעה מלפרט את אשר עברנו - אתה ואני, לחוד. כל אותן שנים קינן בי חלום ולא הרפה- להופיע איתך, ולו בגלל המקום הגדול שתפסת בחלומי להיות מוזיקאי כיום. ואז זה קרה. זכיתי בטעות באיזו תחרות שהיו שם גדולים ונצורים ממני ואתה נדלקת והזמנת אותי להופיע איתך. לא משהו גדול, מופע אינטימי מול פחות מ 50 איש, אבל בסתר ליבי - ה ג ש מ ת י ח ל ו ם!

ואז המשיך הפרגון והזמנת אותי להשתתף בפסטיבל ביכורים קטן במצפה רמון. פסטיבל קטן עם פרסום גדול, ופתאום השם שלי מופיע באינטרנט וברדיו, ובעיתונים, ושוב ברדיו, וקרפל משמיע קטע שלי בגל"צ ואין פינה שקטה מרוב שיחות הטלפון שאני מקבל. ואז היה הפסטיבל, שהיה שיעור של פעם בחיים! ואני יודע משיחת טלפון איתך בשבוע שעבר שהנתינה שלך כלפיי עוד לא תמה.

אז מה אומרים לאדם שבלי ידיעתו חתום על כ"כ הרבה אחוזים מהמקום בו אני עומד כיום? אני חושב שהדבר היחיד שאני יכול לומר כבר נאמר ויאמר שוב - תודה. תודה על הכל -על "אוידנס" של מונק במתא"ן שגרם לי לרצות להיות מוזיקאי (התווים עדיין אצלי), על המופעים שלכם בראש-פנה שהייתי שותה בצמא כאילו היו נווה-מים במדבר, על אלי דג´יברי שהיה מושא להערצה ולהערכה, על נוכחותך בתחרות והזמנה למופע ועוד אחד, על מסע פרסום אגרסיבי, על סיכון שלקחת בעבורי, על איריס המדהימה ועל אמון ענק וחסר פשרות בי ובמה שאני. תודה! ממני, תמיד - מתן.

להתראות בקיץ הבא, ברווח בין הקרח של בוסטון לדביקות של ראשון...

חזור